פורסם על ידי: תנועת חזון | 22/04/2012

המהפכה החוקתית של 1958

המהפכה החוקתית של 1958: מהפכת המחוקקים


מתוך הבלוג "בין חוק למשפט"
בסדרת כתבות הסוקרת את התהוות המשפט בישראל משלבי הקמת המדינה עד היום ואת המהפכות החוקתיות שהתרחשו לאורך השנים.

חוק יסוד: הכנסת התקבל ב-12 בפברואר 1958. אמנון רובינשטיין ורענן הר-זהב כותבים על חוק יסוד: הכנסת כי הוא "ראוי ביותר לתואר של פרק בחוקה" . הוא הוכן על-ידי ועדת החוקה של הכנסת (בניגוד לחוקים רגילים, שרובם מוצעים ע"י הממשלה או חברי כנסת פרטיים), כולל סעיפים משוריינים ולמעשה כבר הופעלה מכוחו ביקורת שיפוטית על חוק.  למרות זאת, מוסיפים רובינשטיין והר-זהב: “ניכר בו בחוק יסוד: הכנסת, שניתן על ידי רשות מחוקקת רגילה ולא על ידי אסיפה מכוננת" .

הכנסת דוחה את רעיון החוקה

הטענה העיקרית כנגד ההתייחסות לחוק יסוד: הכנסת כחוקה היא ההחלטה של הכנסת עם קום המדינה לדחות את כינון החוקה.
האסיפה המכוננת של ישראל נבחרה ב-25 בינואר 1949 והתכנסה לראשונה ב-14 בפברואר 1949. יומיים לאחר מכן, עם קבלת חוק המעבר , הפכה עצמה האסיפה המכוננת לכנסת הראשונה, הגוף המחוקק של ישראל.  ניתן היה לטעון כי שינוי השם הוא רק עניין סמלי ולא מהותי, אך נראה כי אין זה כך. כאשר מועצת המדינה הזמנית דנה בשאלה (לפני הבחירות לאסיפה המכוננת) האם יש להכריז במפורש שמוטל על האסיפה המכוננת לכונן חוקה , ההצעה הזו נדחתה בטענה שהכרזה כזו מיותרת, שכן שמו של הגוף – 'אסיפה מכוננת' (Constituent Assembly) – מצביע על תפקידו. מכאן אפשר להניח שגם שינוי שמו של הגוף מצביע על שינוי תפקידו.  דוד בן-גוריון עצמו הביע את דעתו על כך ששינוי השם הוא כוונה ברורה שלא לכונן חוקה: כאשר טענו בפניו כי האסיפה המכוננת צריכה לכונן חוקה, הוא השיב: "ויתרו על שם זה. הוא לא קיים יותר. היא נקראת עתה 'כנסת' " .

חוק המעבר הוא, לדעת בן-גוריון, הדחייה המפורשת של רעיון כינון החוקה על ידי האסיפה המכוננת. בן-גוריון טוען שהעובדה שהאסיפה המכוננת המשיכה בהליכי הקמת המדינה ללא חוקה היא למעשה ויתור על רעיון החוקה. מכיוון שלפי החלטת עצרת האו"ם (תכנית החלוקה), החוקה צריכה להיות עוד לפני בחירת הממשלה, אמר בן-גוריון: "לפי החלטת עצרת או"ם אנו נמצאים כבר בשלב… לאחר החוקה, ואין להסב הגלגל אחורנית" .
שוקי שגב טוען כי כל המהלך החוקתי עם קום המדינה ולאורך השנים הוא בבחינת "החלטה שלא להחליט", ולהחלטה זו יש לגיטימציה מוסרית ופוליטית ויש לכבדה .

לקריאת המשך המאמר

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות